יצירתיות באוכל בכל מצב נתון 🙏

ישנתי בתל אביב אצל חברה, בבקר השתנו התוכניות, נאלצתי לארגן את התיק ברגע , ניקבעה פגישה לחברה בירושלים,

היא הקפיצה אותי לתחנת רכבת , מהבית לתחנת רכבת , אני מתחילה להרהר… מה קורה עם ארוחת בקר , משהו בקטנה?

שתיתי תה וקפה אצלה, מה אני אוכלת עכשיו??? 

קובעת לעצמי מראש  לפני שאני מגיע לתחנת רכבת מרכז , עם כל הפיתויים של הבקר, קוראסון חם, בייגלה… ועוד

סליחה אני מתנצלת בפני המח, רגע לפני שהוא שולח אותי למחוזות של דיבור מיותר , שברוך השם כבר אין לי , אבל אסור להיות רדומים …

לא חמוד שלי , אני הבוס כאן, ואני מחליטה, 

אני תמיד מסתובבת בתיק עם שקית קטנה הרמטית זיפלאק, מבקשת מחברים חמודים שנוסעים לארצות הברית שיביאו לי חבילה של השקיות הכי הכי קטנות, אין גדלים כאלה בארץ , 

מכניסה לשקית , קוואקר ( שבולת שועל מוכנה לדייסה)

שקית סוכרה וכפית פלסטיק, 

איך אני אוהבתאת הרגע הזה , שאני קולטת שאני מסודרת,  ואני מוגנת מכל הדיבורים והסיבות והתרוצים, 

טוב לא הייתי בבית , לא ידעתי שיוצאים מוקדם, אני חייבת משהו קטן להכניס לפה, אז פעם ב…. אפשר לא נורא… 

ועוד ועד …. 

ניגשתי לקפה בתחנת הרכבת , בעקשתי לרכוש מים חמים,

הקופאית אומרת לי 20 אגורות בבקשה … חשבתי שאני לא שומעת טוב, חשבתי שהיא מבקשת 20 שקל 😳

הראש שלי כבר לוקח אותי למחוזות שליליים… למה כל כך הרבה כסף?? כמה כבר עולה קפה הפוך ?? לא זה ממש לא נארמלי , הזוי … כמעט היגיע הדיבור השלילי…

אני שואלת אותה שוב לפני שאני מקבעת את ההרגשה השלילית, כי ביננו אין לי הרבה ברירות

אני חייבת מים רותחים כאן ועכשיו , הרגעים האלה מצילים אותנו מהדרדרות , אףצפעם אי אפשר לדעת מתי ומי יהיה הביס הראשון שייקח אותנו לטיול בהספניה , לחושך, 

ועד שמגיע רגע ההתעוררות , אם בכלל לוקח זמן, שעה, יום, שבוע, חודש, ולפעמים בכלל לא,

לפעמים חוזרים לקבוצות תמיכה ומשתפים אותנו ברגע הזה המכריע, 

״ הגעתי לתחנת רכבת , לא הייתי ערוכה, הקופאית ביקשה ממני 20 שקלים על כוס מים רותחים, אני הייתי בשוק ,

מה,,????? 20 שקלים??? למה מנצלים את חוסר האונים שלי??? מה כתוב על המצח שלי , שאני צריכה כוס מים רותחים להמסת קוואקר??? 

פרנציפ , אקח קרואסון קטן וקפה , יש מבצע 

קפה פלוס מאפה 20 שקלים!!!!!

אז זהו שלא !!!!!!! פשוט שאלתי שוב , כמה אני צריכה שלם והיא אומרת לי 20 אגורות , אין לכם מושג איזו שמחה בלב, כאילו זכיתי במיליון דולר, נצחונות על הדיבור הפנימי, נצחון על המערכת של בתי הקפה, שניה לפני הם היו האוייבים שלי,

יודעים רק לקחת ולנצל חסרי אונים , 

מרוב שמחה נתתי טיפ לקופאית 5 שקלים, 

היא נתנה לי עוד כפית אקסטרה  לעירבוב הקואקר, 

הוצאתי את שקית הקוואקר בגאווה מינימום סיום תואר שני באוניברסיטה, הוספתי את המתתיק שלי , ערבבתי בהנאה ,

בעוד מערבבת , חושבת על כמה שניות שעברו במוחי, מהרגע שהיא ביקשה ממני 20 אגורות …. כמה שיחות, כמה שלילי חיובי , רגעים של חושך,.. 

מה שניצח , זה השינוי בהתנהגות, חשיבה חיובית , לזמן רק דברים טובים, כי זה שהיתה לי שקית שיבולת

שועל בתיק קטן אופנתי זה גם לא מובן מאילו ,

אלה רגעים שתופסים אותנו לא פעם בחיים בכל מיני סיטואציות , לווא דווקא עם אוכל ,

לנצח את ההרגלים שהיו טבועים בנו עשרות

שנים , לתמיד החשיבה החיובית תנצח , ואז מגיע אפקט הפרפר המדהים שתמיד עובד…..

ההתאפקות שלי השתלמה לי , הסטתי את המח מה 20 שקל, ל20 אגורות, אני בשמחה וששון … נותנת לה טיפ 5 שקלים, היא נותנת לי כפית פלסטיק מהודרת , ואני שמחה וגם היא שמחה… העלתה חיוך רחב על פניה… ללקוח הבא …

אני מקווה שאין לו בעיות שמיעה , וישמע מה שהיא אומרת בפעם הראשונה 🙏🙏🙏

הדייסה שלי התקררה, כולי בהתרגשות, יש לי ארוחה הכי שווה בעולם, 

מזמנת לעצמי כל יום חוויה מתקנת מעצימה , בקטנה ובגדולה , מבטיחה לשתף … בקטנה 🙏🙏🙏

יום ניפלא , רינוש 

אמא שלי תמיד אמרה לי ״ רינה , חומץ זול ומוריד הכל ״ …. אז לא רק מצטלמת בבגדים לבנים ומתרגשת 😜

יום שישי… בין הבישול להחלפת סדינים , ראיתי שהציפות שאני מאוד אוהבת צהובות , במחשבה ראשונה , להעיף את הציפות , 

שמעתי קול בראש ״ רינה , חומץ … הכל ייעלם, כל החיים חשבתי בגלל שלא היתה אפשרות כלכלית אמא שלי אסתרינה השתמשה בכל הניקיונות והורדת כתמים בחומץ, אפילו בטיפול הכינים בראש, איזה סיוט זה היה ללכת לבית הספר עם ריח של חומץ על הראש , זה במידה והיו מעט… אם היא לא השתלטה על הראש, היא עירבבה את החומץ עם מעט נפט, לא אשכח את ההרגשה לעמוד במרחק סביר מהילדים במשך כל היום בבית הספר, פעם אחת בגלל הריח ופעם שניה בגלל שזה מסגיר … יש לי כינים , עבורי חומץ זה לא חומר תמים לניקוי , זה משהו רע , שגרם לי לא פעם לתסכול ונידוי חברתי בבית הספר, 

השתקתי את כל הקולות הרעים על החומץ, הייתי חייבת להתיידד אתו בעיניין ,הייתי חייבת לנצח את הכתמים הצהובים שהופיעו על הסדינים והציפות ,

קפצתי לסופר בבקר , משהו שאני לא עושה ביום שישי, מלא אנשים… צריך לדבר קצת הזמן טס , והמלאכה מרובה , תור בכל מקום, פקקים  בכבישים , עיניין החומץ ניצח הכלללל , קניתי כמה בקבוקים , במיקרה החומץ היה במבצע 2 ב 10 שקלים, בכלל חגיגה , אני יכולה להשרות את כל הארונות בגרושים, לחשוב שהייתי צריכה לרסס בחומרים כימיים, גם יקר… גם מציק לנשימה , לא בריא, ונגד כל הירוקים … 

על הדרך קניתי עגבניות ב0.90 אגורות הזוי לא ???, נכון שהן לא מורידות כתמים , אבל לרוטב של השקשוקה ביום שישי נשמע מושלם , 

הכנסתי את הציפות והסדינים בקערה גדולה עם בקבוק חומץ, הוספתי מים רותחים , לאחר שעה, כיבסתי רגיל… 

מההתרגשות חיכיתי ליד מכונת הכביסה , המכונה סיימה , הוצאתי את הסדינים, הכל לבן שלג צחור, בידיוק כמו שאמא שלי אסתרינה היתה מוציאה מהקערה הגדולה שלה , עם כחול כביסה . אז לא היתה לה מכונת כביסה .

כל מי שהתקשר היום, ביקר אותי , שמע על התגלית הזו , חומץ מוריד כתמים צהובים מבגדים וסדינים, 

ניזכרתי בכל כך הרבה בגדים שהעפתי ומאוד אהבתי , חלקם סדינים שאמא שלי רקמה עליהם חלק מהנדוניה שלה , אותיות ענקיות

אסתרינה סולטן , עכשיו עצוב לי , 

רק בגלל שאמא שלי אמרה לי, לא השתמשתי !!!! חשבתי ש לא היתה אפשרות, מה היא מבינה ??? היום יש חומרים מדהימים , 

סנו ,,, כלורקס, סנט מוריץ שמפוצץ לי את הנשימה והעיניים ושלא נדבר על המחירים ההזויים 😳 … כל כך הרבה חומרים כימיים, למה הייתי תקועה בדיעה הקדומה ???? 

מהיום אני לא אתנגד לטיפים של אמא שלי , המצחיק הוא שאני משתפת את הילדים שלי, אני רואה סוג של גיחוך לרגע , אני לא נותנת  להם רגע לחשוב , במקום עורכת להם נסויים , בשטח מנקה, מסבירה , אין כמו דוגמא בשטח, ילדים אוהבים לראות תוצאות, 

מזל שהבת שלי פז עברה דירה לפני שבועיים, מה שניקינו עם חומץ בבית , אי אפשר לתאר במילים, עומר אמר שהשתמשנו ב 9 בקבוקי חומץ, התוצאות מדברות בעד עצמן , אזל המלאי בכל איזור המרכז 😜 , 

הכנתי לכל אחד מהילדים שלי ולכלה שלי שתמיד מסתכלת ומשתהה … כן מה עכשיו רינה ? איזה סיפור חדש ??? 

לכולם הכנתי בקבוק עם שפריצר של חומץ , מברשת , מטאטא מיוחד , ערכה מיוחדת לניקיון טבעי וידידותי , 

חשוב לציין שלהצלחת הניקיון עם החומץ חשוב מאוד שתהיה מברשת טובה בבית , במיוחד לפינות , 

לפינות של מקלחון , עד היום לא היה מענה …משפריצים חומץ על זכוכית המקלחון, בפינות .. משפשפים עם סבון … והכל נוצץ בין רגע ❤️❤️❤️
 

כולל השתלמות  בשטח 😜😜😜

הייתי חייבת לכתוב את הפוסט הזה לפני שיושבים לאכול ארוחת ערב, זה ממש בער בעצמותי, איו לי ספק שזה יעזור לכולכם, מי יותר ומי פחות, לפסימיים שביננו … אתם יכולים להמשיך לקנות את כל החומרים הכימיים , עד שיפול האסימון , יכולים לנסות בסתר בקטנה … רק בדבר אחד לפחות , תבטיחו לי , 

להשפריץ חומץ על ברזי האמבטיה , מטבח , מקלחון , לאחר כמה דקות , לשפשף מעט עם סבון וסקוטש… לשטוף עם מים, 

מבטיחה לכם הכל יהיה נוצץ  חדש 💕

הולכת לארגן את ארוחת הערב, איזה כייף שומעת קולות של צלחות , כוסות , הילדים מארגנים, אני יכולה להספיק עוד משהו קטן …

שבת שלום לכולכם , מבטיחה לעדכן  בעוד טיפים בחיים , כן אין מה לעשות אני לא יכולה להישאר עם כל החומר בראש , מתחלקת אתכם בכייף ובאהבה , 

אוהבת רינוש 💕💕💕💕

הלילה הזה תלבשי לבן ….אני בבגד לבן ??? לא האמנתי …היום זה קרה ❤

הגענו לסטודיו של גבירה בהוד השרון , בגדים בכל מיני צבעים … כובעים, תכשיטים, תיקים , נשים לבושות בלוק מיוחד, נעים מאוד , רינה , כך כולם הכירו את כולן 💕 אחוות נשים , צוללות ישר לשיחות  , קפה…אוכלות משהו בקטנה , 

אירית אומרת לי , רינה זה לא הזמן לדיבורים , קדימה להתלבש , חם היום צריך לצאת מוקדם לשדה , 

מאירה מכינה את המצלמה , מתחילה לצלם כל אחת בלבוש חופשי , שמחתי שאוכל לבחור בגד, כמובן שחיפשתי את השחור המרזה , הכחול המחמיא , האדום הסקסי … אבל ברקע התחלתי לשמוע קולות … אל תשכחו שבאנו היום לסטודיו של גבירה בכדי לפרגן לה עם הבגדים שלה המיוחדים בלבן , ערב שבועות , כולנו בג׳לביות  , מכנס לבן , חולצה לבנה , 

מה ????? אני בלבן ???? אף פעם בחיים שלי לא קניתי ולא לבשתי בגד בצבע לבן , חזיה בלבן זה הפריט היחידי שיש לי בארון , 

לקח לי כמה דקות לעכל , אני בלבן ? כמה דקות להיפרד מכל הפרדיגמות , ״ לבן משמין ״. ״ אני חיוורת בלבן ״ 

לבשתי ג׳לביה בלבן , הופתעתי לראות שאני לא חיוורת , והבגד גם לא משמין אותי , 

לאחר הצילומים הראשונים , גבירה מוסרת לי מכנס לבן עם גיזרה רחבה , לא שאלתי למידת המכנסיים , לבשתי את המכנס , כל הנשים התלהבו מהמכנס , דרך אגב גבירה, מה מידת המכנס ? 

אני חושבת 3 היא עונה לי …פעם לא הייתי מודדת מכנס לפני שהייתי יודעת מה המידה ,


 

הייתי נכנסת לחנות , מבקשת בגד לפי המידה שאני חושבת …. אם הבגד לא היה עולה עלי , הייתי נעלבת עד עמקי נשמתי , מורידה את הבגד , כולי מתוסכלת , מתחילה להאשים את היצרן שחסך בבד, לא יכול להיות שאני לא במידה הזו, הגיזרה צרה … 

וכך עם הדיבור הפנימי , מתישה את עצמי , המוכרת לא יודעת מה לעשות אתי , סיטואציה רגישה , קולטת את המבט על פניה , 

לא חשוב חמודה ,גם כך אני לא צריכה מכנסיים , תביאי לי חולצה .. למעלה הייתי צרה , אז עם חולצה תמיד עבר בשלום 😜

מה שחשוב שניצחתי את הקולות בראש …. ״ לאאאאא רינה אל תלבשי לבן , זה ישמין אותך ״ 

קיבלתי מחמאות על המכנס , גם רחב , גם לבן , איזה שילוב קטלני , שני דברים שלא נהגתי לללבוש, 

איזו תחושת ניצחון ,  להסתכל במראה , לאהוב את מה שאני רואה , אני לא חיוורת , ולא משמין אותי .

היום ערב שבועות אני ניפרדת מכל המחשבות השחורות , ניכנסת לעידן לבן , צחור ונקי , כמו הבגדים שהצלמנו היום , 

מי ייתן וכל יום ננצח עוד ניצחון קטן , במחשבות , במראה , באוכל , ביחסים, ובכל מהמורה בדרך …

מחר יהיה ניצחון קטן על הלזניה , על הבלינצ׳ס , על עוגת הגבינה ועוד …. 

הצלחה גוררת הצלחה …

חג שבועות שמח, תלבשו לבן , תרגישו לבנים וצחורים, 

אוהבת רינוש ❤


יששששששש…. הצלחתי לגייס את כל שמונת האחים לבית בוחבוט לצילום תמונה 

לאחר כל ארוע … חתונה … ברית או סתאם ארוחה ואפילו אזכרה …. מצאתי את עצמי מהרהרת , שוב לא הצטלמנו כל האחים, כל המשפחה הכוללת , תמונה אחת שתביה למזכרת , שבעוד כמה שנים ניסתכל על התמונות , נשווה בין אז והיום, 

הצילום האחרון שזכור לי שהצטלמנו כל האחים היה כשאבא שלי ניפטר לפני 35 שנה ..🙏🏻🙏🏻

מאז אני חולמת על תמונה משותפת אחת ,  מבטיחה לעצמי ,זהו הארוע הבא אני מקימה את כולם, במנה הראשונה , נכון שלא נעים בזמן האוכל , אבל אין ברירה אחרת זה לא קורה , תמיד יש את האח שממהר, האח שחייב לחזור, האח שבמיקרה צריך לטוס באותו לילה ואז הוא נעלם לאחר החופה , האח שנמצא בחוץ כי הרעש מטריף אותו , האחות שפגשה חברת ילדות ונעלמה לנו לשיחה צפופה 😜

תוך שניה , עוברים לריקודים …. קבלו את החתן והכלה במחיאות כפיים סוערות .. כשמגיע הרגע הזה. אני מבינה שזהו , זה אבוד לי .

אין מצב ברעש שכזה … שאוכל להתמודד עם הרעש, הבלאגן ,החושך שנהיה באולם,  והריצה בין השולחנות לגרור את כל האחים , 

השבוע היתה מסיבת ברית לנכד שלנו , הבן של רות ויוחאי , ויקרא שמו בישראל ״ נבו״ 

היה מאוד אינטימי , משפחה קרובה וחברים טובים , אמצע היום אפשר להבין את קושי ההגעה 💕  יכולנו לדבר אחד עם השני , כולם ניפגשו עם כולם, אף אחד לא הלך לאיבוד, 

הרגשתי זה הרגע , אמצע היום , הכל מואר, כולם סיימו לאכול, קראתי לכל האחים להגיע לצילום , שיתפו פעולה , תוך שניה כולם נעמדו …. הצטלמנו לפי סדר הגיל , מימין לשמאל , שלום אחינו הבכור , מומי , עמרם , ריקי , מיכאל , ציון , רינה , ועליזה הקטנה .

נכון שהכל לא משהו….. כאבי בירכיים…. כאבי גב, פריצות דיסק למינהם… השמיעה לא משהו … צריך לאמר כל דבר פעמיים 😜

קשיים בהליכה …. דבר אחד קיבלנו בירושה בכמות ענקית , שמחת חיים , הומור ומצב רוח … ❤❤❤ מההורים היקרים .

זהו…. עכשיו אפשר למות בשקט , כל אחד יודע את המקום… תהיה תמונה משותפת לכולנו , לאמר את האמת , לא פעם כשחשבתי על זה , אמרתי לעצמי , למה תמונה תמונה עם כל האחים ?? אם יקרה משהו ??? זה מפחיד … המחשבות קופצות לראש … 

צריך תמיד לנצח את הקולות המפחידים האלה , לסמוך על בורא עולם, נהפוכו.. צריך להראות לו שלא  פוחדים , 

שאנחנו שמחים על כל יום והיזדמנות שניפגשים , כל עוד כולנו בריאים, ויכולים להיפגש, ולהמשיך את שמחת החיים והצחוק , להעלות זכרונות , אלה רגעים שלא חוזרים , 

אז יש תמונה… אומנם היא צולמה באייפון , בקרוב יגיע הצילום מהצלם בארוע , יותר איכותי , אפתח לכל האחים . 

אז לכל מי שדוחה את עיניין הצילום במשפחה … סתאם כי לא חושבים על זה, או לא מסתדר , תעשו שזה יקרה , הכל כל כך נזיל ..  במיוחד בחיים . אז בארוע הבא …. צילום עם כל המשפחה ❤

אין לי ספק שההורים שם למעלה רואים הכל , מרגישים, ויכול להיות שנתנו להם עוד רגע אחד של נחת 🙏🏻🙏🏻

שבוע טוב לכולכם

אוהבת רינוש ❤❤❤❤❤


בקמפינג בכינרת עם חברי ילדות האהובים , פעם ראשונה בחיים שלא הייתי במטבח , לא השפעתי על מה מבשלים היום …

בדרך חזרה מהכינרת נסיעה של כמה שעות , היה לי מספיק זמן לחשוב…. על עוד שינוי שחל בי , אנחנו יורדים עם חברי ילדות עם המשפחות מאז שהילדים נולדו.. מסורת מדהימה, לפעמים מאתגרת , כמו הגשם זלעפות שירד שלשום, לא נישברנו … מסביבנו כולם התקפלו, רק אנחנו ושדה וורבורג, נישארנו , המשכנו את החוויה עד תומה, הקטנים הכי נהנו מהבוץ והגשם, הגדולים פחות אהבו 😜 בוץ בנעליים של הקטנים , להחליף כמה פעמים בגדים , 

מרגש וכייף לראות את הדור הצעיר, משתף פעולה, מגיע עם הילדים הקטנים, מרימים, סוחבים, מבשלים, עוזרים בכל מה שרק ניתן 🙏🙏🙏


כל כך עוזרים שמצאתי את עצמי יותר נחה, מטיילת עם הנכד, 

אנחנו מקימים מטבח לתפארת , עם כל האביזרים שאפשר לחלום עליהם,

פעם ראשונה בחיים שלי , שהתעוררתי בבקרים מבלי לדעת מה מבשלים היום, איזה ירקות יש … איזה בשרים הוציאו בערב לבשל היום , 

בעבר הייתי הולכת לישון עם המחשבה… ניראה לי שהקישואים עומדים להתעלף מהחום, אז עדיף לבשל אותם קודם…אני מקווה שיש מספיק פטרוזליה, בכדי להכין סלט ירוק…. טוב, אדבר עם מפקדת המאהל … טלטול שלנו , היא בטח כבר חשבה על הכל… הוציאה בשרים לפני שהלכה לישון, אז נדבר בבקר…. וכך במקום לספור כבשים … ספרתי חצילים לפני השינה 😜 עד שנירדמתי… 

הפעם התעוררתי ובדרכי למקלחת , כבר ראיתי את איילה מטגנת לביבות פסח כמו שהסבתא שלה היתה עושה, טלי מתזזת את הגברים שיעבירו גזיבו… בגלל הרוחות

טוב, שניה אחזור ניראה מה אפשר לעשות לצהריים, חזרתי …בעודי שותה את הקפה … מחכה חצי שעה… ורק אחר כך יכולה לאכול משהו קטן…

ריחות טיגוני הבצל עולים באוויר , בת שבעי מכדררת

קציצות בשר, אובי מתבלת כרעיים עוף לתנור, כן כן גם תנור ישששש…. איילה מבקשת ממני , רינה שימי עיין על הפלפל הממולא , עוד שניה צריך לכבות את הגז… 

איזה פלפל מתי היא הספיקה????

טוב, שניה … תכף אעזור עם הארוחה לערב… כך עם עצמי … לא הספקתי לחשוב… אני רואה את אובי מנצחת על סיר בגודל של ג׳קוזי … מה זה ?? מתי קנו סיר כזה גדול?

איך אפשר להשתלט על כאלה כמויות ??? 

הלב מתמלא בנחת , הכל נעשה כאן בכל כך הרבה אהבה , הכל זורם… כל כך הרבה עזרה … לא שהרגשתי מיותרת או מתוסכלת , אין ספק שהשינוי הוא בתהליך שאני עוברת

היציאה מהמטבח , למסור שליטה , לסמוך על האחר, כל אחת ושיטת הבישול שלה , הטעמים שלה , 

אין מצב שהייתי עוברת ליד … רואה שמערבבים בשר לקציצות , ולא הייתי שואלת , מה שמת בפנים??? 

מה ??? שמת תבלין קציצות ?? אני לא שמה…

לא שמת קוסברה ??? חבל , זה ממש טעים ומוסיף… 

וכך חשבתי שכל הטיפים שלי מעניינים את כל העולם , מהמקום הכי טוב והרצון הטוב , 

איזה כייף לראות שהכל מתנהל פשוט מושלם, טעים, מרהיב ביופיו , כשאני לא בשלתי כלום … לא שהיה חסר … היה מעל ומעבר,  כמו שלא שלטתי בעשייה הגדולה באהבה גדולה … כך לא שמתי לב שלא בשלתי , שלא שאלתי , שלא העברתי ביקורת , שהתמסרתי באהבה לכל מה שעשו , בישלו , החליטו , 

רק אם שאלו אותי , הבעתי את דעתי …. אבל לא מעבר, לא ניצמדתי … זרמתי , גם אם חשבתי אחרת , גם אם ידעתי שו טעות … הכל בסדר , 

ריגש אותי , שהסתדרתי עם האוכל , לא הייתי צריכה משהו מיוחד, הסתדרתי עם מה שהיה …והיה הרבה תודות ליברות שלי ❤❤❤

גם העוגות השנה היה רגוע … כולם שומרים, משתדלים… 

השינוי הזה שפעם המטבח היה כל עולמי …..העשייה בו, הריגוש שיכולתי להביא את עצמי ואת הסביבה כבר לא מנהלת אותי , השיחרור הזה, עבורי זה מתנת אל , 

השיחרור מכאבי הרגליים בסוף כל יום , להרגיש את הגוף , 

והכי חשוב שהחברים מפרגנים, לא שופטים … מבינים ומכילים ❤


היה לי זמן לשחק עם הנכד… לרדת לכינרת… לזרוק אבנים לכינרת, להעיף עפיפונים. ..  המון שיחות עם הבת לאורך הטיילת

בזמן איכות שהמון שנים לא היה לנו , ועל הדרך להשכיב את הילד …


לדבר עם השכנים משדה וורבורג… לכתוב באוהל , לחשוב 

להפנים ולהבין על עוד מדרגה שעליתי לחופש ❤❤❤


איתן , מיכאל ועומר הכח העולה בבישולים …איזה כייף להיפגש כל שנה על אותה אדמה …🌹מהם אני לומדת המון על תורת הבשר … והחיים בכלל ✨✨✨✨

המשך בילוי לכל החברים , אוהבת רינוש❤❤❤

איזה כייף שיש את המסורת הזו, שכך נמשיך כל החיים, ושהילדים שלנו ימשיכו לקחת חלק נכבד בקיום המשך המסורת הזו . זה לא מובן מאילו … .. שאלוהים ישמור על כולם

אוהבתתתת רינוש ❤

פוסט על פקק הרגע בדרך לצפון …😟

הוויז הראה שעתיים וחצי להגעה…. מעל שעתיים אנחנו עומדים על אותו זמן, בראש חושבים חיובי, זו החלטה ששום פקק לא יעכיר את מצב הרוח,

מזל שאני מתארגנת מראש… חס וחלילה שאהיה צמאה, רעבה, תפוח אדום, בננה, מלפפונים ירוקים, טחינה קציצה עמוסת חלבון, פריכית ומצה למשה 😜

הראש שט לליל סדר שעברנו, איזה כייף היה להתארח אצל המחותנים, כמה ימים לפני התרגשתי מעצם הרעיון , להתארח… ביקשו שלא אכין כלום, אפילו לא מנה אחרונה, רק כמה סלטים ירוקים…

בעבר זה לא היה עובר בשלום, שאני לא אכין כלום??? 

אין מצב, הייתי מתישה את המארחת, עד שהיא נותנת

משימה, הייתי מגיע למארחת

עם עוד עוגה… עוגיות, ריבה תפוזים שאני מכינה כל פסח, 

לא ידעתי להתארח בכייף, איזה התרגשות מהשינוי אני עוברת , יודעת לקבל באהבה, מתארחת

בכייף , מגיע בידיוק עם מה שהמארחת מבקשת, 

מאפשרת לה להחליט ולקבוע מה יהיה התפריט, איזה סלטים, זה שהיא רוצה להכין את המנות האחרונות … בכייף

כל הבמה שלה בלבד, רוצה להתגאות במעשה ידיה, למה לא ??? היום אני מבינה ורואה דברים אחרת, 🙏🙏🙏

מהורהרת ממה שעברתי, יום לפני החג  הלכתי למספרה, פדיקור, 

בעודי יושבת במספרה, לא מאמינה שזה מה שאני עושה יום לפני החג, בחיים זה לא קרה לפני ….

הכל בקצב אחר, קניתי את הירוקים בבקר, חתכתי בשקט,בבקר היה לי אורח יקר לקפה, מי יכל לפגוש חבר בבקר של חג???  נחתי צהריים, 

לבשתי בגדי חג, חולצה לבנה, אף פעם לא לבשתי חולצה לבנה, כי תמיד צריך לארגן , לעזור, כלים….

נעלתי נעלי עקב , אף פעם לא נעלתי נעלי עקב לערב חג, כי צריך לעמוד, לעזור בהתחלה, בסוף, לפנות…

כל הדיבור הקודם נמחק לי מהראש, חשבתי על המראה, על ההרגשה בלב. השינוי שלדעת לקבל, לדעת פעם להתארח בכייף ולא להרגיש מחוייבת מרגע שרגלי דורכת בבית המארח , ופעם לארח בכייףףףף

התאפרתי, הרגשתי חג בלב ובנשמה,

הגענו לבית המארחים, יצאתי מהאוטו עם נעלי העקב, טיק טאק, טיק טאק…

דופקים בדלת …ברוכים הבאים קולות שמחה וצהלה… וואאא רינה עם נעלי עקב?? אף פעם לא ראינו אותך בחולצה לבנה…

טוב אז אנחנו מבינים שכלים את לא עושה 😜

אומנם הצילום כאן עם חולצה שחורה… לא הצטלמתי בחג עם החולצה הלבנה.. זה היה אותו לוק, רק בלבן,,,

וידוי: לא נתנו לי לעזור כי הייתי עם חולצה לבנה, היו מספיק נשים עם חולצות שחורות שהתנדבו, זה המקום שהייתי בו , עם החולצה השחורה, עם הרצון תמיד לעזור, ולשמור על החולצה הלבנה של האשה האחרת …. 

אני מסתכלת על הוויז…. עדיין מראה על עוד שעה וחצי נסיעה… לא נורא יהיה עוד פוסט לכתוב, 

גם ניתקפתי קצת ברעב, הקיבה מנדנדת לי, רינה בחייאת עזבי אותך מכל הפוסט הזה, אני חייבת לאכול משהו, טוב שניה עוצרת לקציצה ❤❤❤

נישתמע , רינושששש


המטלה האחרונה לפני כניסת החג…. קונה קילוגרמים של שום ירוק טרי, קולעת צמות , טוחנת שום לכל השנה , שוזרת פילפלים אדומים חריפים לכניסה … כך כל שנה כמו אמא אסתרינה ❤

משתדלת להספיק לקנות לפני ליל סדר שום ירוק טרי, כפפות , ומנקה ערמות של שום, חלק שוזרת לקישוט הקירות מחוץ לבית , חלק טוחנת לכל השנה , מחלקת לילדים , חלק שמה לייבוש לכל השנה , 

בפסח מבשלת את כל התבשילים עם שום ירוק , ברוב המיקרים בשלמותו … עם החלק הירוק , טעם גן עדן… 


כל

שום ירוק שטחנתי … מילאתי קופסאות לכל השנה … 💕💕


העשייה הזו של השום והפלפלים תמיד מזכירים לי את הימים לפני החג שהייתי מנקה עם אמא שלי את השום, קולעת לצמות , כל כך התלהבתי שזה היה מצליח לי, רק סרט לקישוט לא היה … הייתי צריכה לחפש איזה שארית של חבל בשכונה , 

ליבי מתרחב כשאני מסיימת את הקליעה ותולה בכניסה לבית , אני מרגישה כאילו שאמא שלי אתנו בחג ובכלל, עצם המבט על השום עושה לי טוב כל פעם שאני נכנסת ויוצאת מהבית , 

המראה הזה מחמם לי את הלב , כשגדלים על ציור בקיר או מראה מסויים עם שילוב של עשייה , זה מאוד עוצמתי , מרגש ביותר… 

לילדים שלי , זה זר של פלפלים או שום, לי זה… אמא אסתרינה … 

אין לי ספק כשלא אחיה … כן גם זה יקרה חחחח , הילדים שלי יתרגשו למראה של צרור של שום, או שרשרת פלפלים על קיר, 

עד אז… אמשיך בסחיבה של השום …בעלי משה יתעצבן כל שנה על הריח שזה עושה לו באוטו .. אני אמשיך בשלי .. 

אנקה באהבה את השום , אטחן אותו , אשים בקופסאות , וכל פעם שאפתח קופסא אמר… איזה מזל שאמא שלי לימדה אותי את הדברים הקטנים האלה שמשמחים אותי בלב … ומקווה שהוריש את זה לילדי… או שלא …. הם יקנו קפוא… גם טוב 

מה שכן ..  הבן שלי יוחאי, סיפר לי שהיגע לשכונה שלו , בראשון לציון … אוטו מסחרי קטן שמכר שום טרי ירוק, הוא לא חשב פעמיים … קנה כמה קילוגרמים, ניקה אותם מתחת לבית , השכנים לא הבינו מה הוא עושה עם השום .. 

כן , הוא הבן של רינה .. משהו נתפס.. אני שקטה ..😜 לא יודעת מה עם אשתו.. אבל אני שמחה 💕💕


חג שמח לכולכם

אוהבת רינוש 

זהו…. הלב ניצח במקום לנקות עוד מגרה באפילה…אני כותבת עוד פוסט על חוויה שעברתי שלשום, ״ הלכתי ברגל לקניות וסידורים בגלל בעיית חניה ״ אין לכם מושג כמה  מרגש , לפגוש את השכנים היקרים שלי , חיים ורחל אברהמי… שוק ירקות, חנות מדהימה של אתיופים ועוד התרגשויות…. 

לקראת חג פסח הכל פקוק… אין חניות , עליזה אחותי היגע באופן ספונטני עם חברה מרמת השרון , לחוות את אווירת החג ,  לטייל בשוק הצבעוני, לפגוש חברות , 

ביציאה מהבית פוגשות  את חיים אברהמי ״ איש היערות ״  השכן שהוא גם משפחה , המון זמן לא פגשנו אותו, נשיקות חיבוקים , הזמין אותנו לביתו לראות את פריחת החוטמית הכי יפה שיש, קרא לאשתו , ״ רחל , בואי צאי תראי איזה אורחים היגעו אלינו, רחל יצאה החוצה בשמחה, נשיקות צילומים … והמשכנו לדרכנו 

אביגאל המדהימה שהיגע עם עליזה לטייל במחוז ילדותה 💕💕💕


בדרך לשוק ניתקלנו   בחנות  לתבלינים מיוחדים של אתיופים, עליזה התלהבה, רינה בואי נשאל אם יש להם קמח טאף, שאלנו , כן יש לנו, כמה עולה קילו? היא עונה לה , 15 שח… עליזה שאלה שוב חשבה שהיא לא שומעת טוב… 

רינה אני לא מאמינה … אצלנו 100 גרם עולה 15 שח… בתוך אריזת ואקום כאילו קונים זהב… קנינו מהם שום ירוק מדהים , פלפל אדום חריף מיוחד , 

המשכנו לשוק הצבעוני , שמחה ניכנסת ללב , רק מהמראה , מהזיכרונות , 

רצינו לקנות את כל השוק, אבל ניזכרנו שאין לנו איך לסחוב, אין לנו את היכולת הפיזית , יש רגע של התלהבות ויש את המציאות , 

הרגשתי כאילו אני משאירה  תינוק לבד בבית … 😟😟 רציתי את הכל במקרר, כל פעם שאפתח  אראה את הצבעים , 

אין כבר למי כל כך , הילדים כבר כמעט לא בבית , לקח לי המון שנים לפנים, לגלות איפוק , לא להשתגע ולקנות כמה חבילות ירק , להכין , ואחר כך לשאול מי רוצה… שמה בקופסאות ומחכה לניסים ונפלאות , זהו , ניגמר … קונה לפי צורך, ולא לפי הרגש ,  אעלה כמה תמונות כי אין כמו מראה עיניים… שווה לאלף מילים 🙏🏻🙏🏻





כמו שאתם רואים, על הירוקים לא יכולתי לוותר, סחבנו … הגודל שלהם, הצבע המדהים והטריות , לא עמדנו בזאת 💕

המשכנו למרכז הישן, שם נמצאת החנות של אח שלי השען , שען מוכשר , שען של פעם …בין הבודדים בארץ שמתקן שעונים מכניים , שעוני קיק, עם מטטולת, שעוני קוקיה , שחזרו לאופנה … בכלל הוא יש מצחיק, עם הומור מיוחד, נו מה ..??? 

כונו ילדי אסתרינה המצחיקה 😜🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻 כולנו יצאנו מאותו רחם … שמונה ילדים מצחיקים שרואים את הסביבה  בעיניים אחרות 😜 זאת היתה ההישרדות , לחיות כאן ולהרגיש שם 😜
היגע רגע שהבטן מקרקרת … כבר לא ראינו צבעים, לא ריחות ולא אנשים, כשרגע הרעב תופס אותנו , הכל עוצר מלכת חחחח

הזמנו מונית למאה מטר נסיעה חחח כולנו היינו בעילפון חושים 😟

וכמו שאמא שלי לימדה אותנו, ״ כשאת קמה … קודם כל להכין סיר של אוכל ״ לשלום בית ולשלום הבטן 😜

הגענו הביתה מעולפים…. האוכל חיכה לנו…. היה עוד חם, בשלתי בבקר … מה שאנחנו הכי אוהבים, קישואים עם עוף, קוסברה טריה , לא הרבה מים , קדימה להסתער חחחח נירדמנו על הצלחת לרגע😟 התאוששנו … קפה קטן, עוגית רחת לוקום קטנה , מה צריך עוד הבן אדם???? 

צריכה לאמץ יותר את ההליכה , נהננו מהדברים הקטנים שהולכים לאיבוד ברגע שמניעים את האוטו, מדליקים רדיו , מוסיקה טובה , מי שומע???? מי רואה … שכנים??? חניות מיוחדות שניפתחות באיזור המגורים , פוגשים אנשים יקרים שכבר לא נוהגים, 

עברנו בית בית בשכונה וניזכרונו , בעל משפחה שגרה בעבר …. עצי הפרי העמוסים, שסק, שזיפים ירוקים , זאת היתה השכונה הכי וותיקה בקרית גת , שגרו בה וותיקי העיר , שחלקם כבר לא בין החיים , גם לעבור ליד הבית ולזכור את האדם שגר בכל בית , גם אם זאת מחשבה לרגע , על טוביה מונהייט החנות הראשונה של כלי בית בקרית גת ועוד …. 

טוב, אני חוזרת למגירות שלי , לכוננית של המפות שלי , שכל שנה אני אומרת . לא את המפה הזו אני ממש אוהבת חבל ליזרוק, ואת המפה הזו ממש שכחתי מבטיחה להשתמש, והמפה הזו של חמותי זכרונה לברכה , לא נעים … וכך שוב הכל חוזר למגירה… ושוב אין מקום והכל דחוס, ואז כשבאים הילדים עם הנכדים, אני אומרת , לא אני אפרוש את המפה הלבנה הפשוטה גם כך הכל מתלכלך , לא חשוב …. נשים רק פשוט, אני מתחחיבת להיפטר היום מכמה מפות , שאני פשוט לא משתמשת , כי הן מיוחדות וצריכות גיהוץ 😜חחחחח חג שמח , אוהבת רינוש 

בת הזקונים טסה הרגע… פוגשת את אחותה .. ממשיכות לטרייק , עוד כמה ימים פסח, לא מאמינה ששתי בנות הקטנות שלנו לא יהיו אתנו בליל סדר, ״ הגוזלים שלי עזבו את הקן״ שניה רק רגע..כל כך מוקדם? אף פעם לא מוכנים לזה😟 כשמישהו אחר מספר שהילדים שלו טסים ומטיילים, והם בלחץ.. אני תמיד אומרת להם תשחררו, תזרמו עם החיים אין מה לעשות, צריך לאפשר להם, אי אפשר לעצור את הילדים כך הם מתחשלים,עד שזה מגיע לילדים שלך … ואז הקושי נוגע וצובט בלב, בין העצב לשמחה שהן הולכות להנות ולעשות חיים אז למה צריך לדאוג??? רק לסדר את הראש …. 🙏🙏🙏

עכשיו אנחנו חוזרים משדה התעופה , מחשבות מתרוצצות בראש, מתחבטת עם עצמי , זה בסדר שאיפשרתי להן לטוס 

ולא לחגוג אתנו את החג?? משהו התרופף אצלי ? אצלנו? 

זה אפילו לא עלה על הפרק … שאולי היו צריכות לדחות קצת לאחר החג???

הרצון שלי שהן תטיילנה ביחד, טיול טרייק אחיות בגיל המיוחד שלהן, לפני שמתחילות עם כל מטלות

החיים , לימודים, עבודה ועוד מחוייבויות , 

מהמקום שלי , שאף פעם לא טיילתי לאחר הצבא… בקושי לתל אביב .. לראות את המיזרקה בדיזינגוף , בשבילי זה הכי חו״ל שאפשר…. על טיסה מי בכלל חלם???

כל כך כייף לראות את הצעירים היום, מתכננים , יוזמים, סוגרים עיניינים הכל באינטרנט, הכל מתוכנן וסגור עד לפרט הכי קטן, מעריצה אותם 🙏🙏🙏

איזה דור , ללא פחדים, כובשים כל יעד ויעד, 🏅🏅🏅

אוספת ומאפסנת את כל הפחדים והחששות , משתדלת לחשוב רק על הרווח שלהם, על היכולת שלהם להתנהל בכל מקום בעולם, לתקשר ולהסתדר בלי אמא רינה … או אבא משה שפותר כל בעיה בשניה מאחורי הקלעים ✨✨

דרך צלחה ילדות שלי, תהנו , תחוו חוויה חד פעמית , בגיל ובזמן הכי מיוחד לטיול אחיות שלא יחזור בשום גיל,

להבדיל …. אתמול טיילתי עם אחותי הקטנה בשוק הירקות בקרית גת , נוסטלגיה , התרגשנו כאילו טיילנו בשוק באיטליה, חוויה , צחקנו ניזכרנו בעגלות העמוסות ירקות שגררנו בבקר מוקדם לאמא שלי בימי רביעי

אז לא עשינו טיול אחיות בחו״ל כשהינו צעירות… אבל מתרגשות מסיבוב בשוק הירקות … הלב פועם ונירגש

וזה מה שהכי חשוב ❤❤❤❤❤

שתמיד נידאג לפעימות הלב המתרגש