הקול הפנימי שלי החליט עבורי והגן עלי בהחלטה הכי חשובה שעשיתי בחיים שלי….לשנות את כל המנטליות מהבסיס…פחות לאפות פחות לבשל …פחות לפנק דרך האוכל…למצוא דרכים אחרות להביע את האהבה…
להוריד ציפיות מכל הסביבה….ולפני הכל להוריד את הציפיות מרינה..כי רינה הכי בעייתית…אף אחד לא ביקש או מבקש….אמא שלי הייתה אומרת לי..מה הבעיה רינה למה את שוברת את הראש מה להכין לאורחים?? כמה ימים עם ספרים..היום אינטרנט…רעיונות ושגעונות…אמא שלי אמרה לי…." רינה , אורחים לא אוהבים דבר אחד
..צלחת ריקה…"
היא כל כך צדקה…כי האווירה…ואוכל " הבסדר " גם בסדר….
שינוי לא פשוט….זה לשנות את הדיסק במח..ולהרגיל את כל המשפחה למשהו אחר…אני בטוחה שהילדים רוצים אמא בריאה..אמא קלילה…שצריכה להוריד המון במשקל….לשמחתי כבר ניפרדתי מ17 קג…המשפחה רואה מחמיאה וזה נותן כח להמשיך…להמשיך לוותר גם על העשייה וגם לוותר לעצמי על אי העשייה
הכי מצחיק שפתאום אין נישנושים על השולחן…אין דברים טובים בסל הקניות…מסתבר שאני קניתי לפנק…ובדרך גם אכלתי את הפינוקים…אין מי שיקלף פירות…אין מי שיגיש פירות..את כל הפעולות האלה עשיתי מבלי להבחין בכלל….בסוף ארוחה פמלה גדולה מוקפת עם תותים יפים שהושרו מעט עם סוכר ווניל..אין את זה ואף אחד לא דורש…
כל יום נופל לי האסימון……שאני הקחבה….שאני הבאתי את זה על עצמי…אני קילפתי…פרסתי…קישטתי…הגשתי…
וראיתי את כולם נהנים…התרחב לי הלב..וגם התחת על הדרך…
להפתעתי…..אף אחד לא מבקש…אף אחד לא מתלונן..למה אין את כל הפינוקים על השולחן..לאחר הארוחה…
יכולתי לחסוך כל כך הרבה שנים..מסתבר שאין קיצורי דרך….דבר אחד הברור לי….שכולם בבית רוצים ומאחלים לי שיהיה לי טוב..וארגיש טוב….
הכי קשה לי ..זה מול הולדת הנכדה הראשונה שלנו…לא פשוט..ולא קל לי..לא להכין עוגות עוגיות..ולהביא אליהם הביתה..לפנק את היולדת….אבל אין לי ברירה..עשיתי החלטה אני חייבת ללכת עם זה עד הסוף….לבשל זה פחות נורא בשבילי…אבל לאפות…זה מעל הכוחות שלי..
לפני שנה דימיינתי שהכלה שלי יולדת..ואני מכינה להם סדרה של עוגות…עוגיות…באופן רציףףףף
זה לא קורה..וזה בסדר הם מבינים…הם אוהבים אותי בריאה..יותר מאשר אופה וחולה 😦
אני רואה את האושר שלהם כשאני באה אליהם..והם מחמיאים על הירידה במשקל….
למזלי…גם כמעט כולם בדיאטה היום…כל האורחים..המשפחה..עם הגיל..כולסטרול…שומנים בדם..ברוך השם לא חסר בעיות בריאות…אז גם זה עוזר לי למצפון…..הנכדה ממש קטנה..בת שבועיים וחצי עדיין לא מבינה..יש עוגה בבית..אין עוגה..מי אפה אותה..ממש לא מעניין אותה….
אני ממש שמחה שהיא תכיר סבתא שניראת טוב…סבתא שתוכל לטייל אתה…שתוכל לשבת על השטיח ולשחק לגו…שתוכל לקחת אותה לגן שעשועים..לים..ללבוש בגד ים..לא להילחץ בגד ים שלם..אבל בגד ים..אני חושבת שמעל עשר שנים לא הלכתי לים עם בגד ים …מאמינה שבקיץ הקרוב אגיע לחוף הים עם הנכדה..ואבנה אתה ארמונות בחול…עם כל השגעונות שלי……מתרגשת מעצם המחשבה.
נכדתי היקרה את הראשונה שתהנה מהשינוי….אומנם לא תביני..רק עד שתגדלי..הלוואי ואזכה לספר לך את כל התהליך..ואם לא אגיע ליום הזה….:) אני בטוחה שעד אז אכתוב ספר על כל התהליך….אוהבת את השנה החדשה שבפתח..אני בטוחה שהיא שנה מאוד מאוד משמעותית בחיי… להתראות לך שנת 2013 ותודה לך על ההחלטות הטובות….
נעים להכיר אותך..שנת 2014…שמי רינה לזר……אני בטוחה שיהיה לנו המון חוויות….והתחלות חדשות….
מהראש והדימיון - לענן 