מאי 2017 – מהראש והדימיון

הגענו לסטודיו של גבירה בהוד השרון , בגדים בכל מיני צבעים … כובעים, תכשיטים, תיקים , נשים לבושות בלוק מיוחד, נעים מאוד , רינה , כך כולם הכירו את כולן 💕 אחוות נשים , צוללות ישר לשיחות , קפה…אוכלות משהו בקטנה ,

אירית אומרת לי , רינה זה לא הזמן לדיבורים , קדימה להתלבש , חם היום צריך לצאת מוקדם לשדה ,

מאירה מכינה את המצלמה , מתחילה לצלם כל אחת בלבוש חופשי , שמחתי שאוכל לבחור בגד, כמובן שחיפשתי את השחור המרזה , הכחול המחמיא , האדום הסקסי … אבל ברקע התחלתי לשמוע קולות … אל תשכחו שבאנו היום לסטודיו של גבירה בכדי לפרגן לה עם הבגדים שלה המיוחדים בלבן , ערב שבועות , כולנו בג׳לביות , מכנס לבן , חולצה לבנה ,

מה ????? אני בלבן ???? אף פעם בחיים שלי לא קניתי ולא לבשתי בגד בצבע לבן , חזיה בלבן זה הפריט היחידי שיש לי בארון ,

לקח לי כמה דקות לעכל , אני בלבן ? כמה דקות להיפרד מכל הפרדיגמות , ״ לבן משמין ״. ״ אני חיוורת בלבן ״

לבשתי ג׳לביה בלבן , הופתעתי לראות שאני לא חיוורת , והבגד גם לא משמין אותי ,

לאחר הצילומים הראשונים , גבירה מוסרת לי מכנס לבן עם גיזרה רחבה , לא שאלתי למידת המכנסיים , לבשתי את המכנס , כל הנשים התלהבו מהמכנס , דרך אגב גבירה, מה מידת המכנס ?

אני חושבת 3 היא עונה לי …פעם לא הייתי מודדת מכנס לפני שהייתי יודעת מה המידה ,

הייתי נכנסת לחנות , מבקשת בגד לפי המידה שאני חושבת …. אם הבגד לא היה עולה עלי , הייתי נעלבת עד עמקי נשמתי , מורידה את הבגד , כולי מתוסכלת , מתחילה להאשים את היצרן שחסך בבד, לא יכול להיות שאני לא במידה הזו, הגיזרה צרה …

וכך עם הדיבור הפנימי , מתישה את עצמי , המוכרת לא יודעת מה לעשות אתי , סיטואציה רגישה , קולטת את המבט על פניה ,

לא חשוב חמודה ,גם כך אני לא צריכה מכנסיים , תביאי לי חולצה .. למעלה הייתי צרה , אז עם חולצה תמיד עבר בשלום 😜

מה שחשוב שניצחתי את הקולות בראש …. ״ לאאאאא רינה אל תלבשי לבן , זה ישמין אותך ״

קיבלתי מחמאות על המכנס , גם רחב , גם לבן , איזה שילוב קטלני , שני דברים שלא נהגתי לללבוש,

איזו תחושת ניצחון , להסתכל במראה , לאהוב את מה שאני רואה , אני לא חיוורת , ולא משמין אותי .

היום ערב שבועות אני ניפרדת מכל המחשבות השחורות , ניכנסת לעידן לבן , צחור ונקי , כמו הבגדים שהצלמנו היום ,

מי ייתן וכל יום ננצח עוד ניצחון קטן , במחשבות , במראה , באוכל , ביחסים, ובכל מהמורה בדרך …

מחר יהיה ניצחון קטן על הלזניה , על הבלינצ׳ס , על עוגת הגבינה ועוד ….

הצלחה גוררת הצלחה …

חג שבועות שמח, תלבשו לבן , תרגישו לבנים וצחורים,

אוהבת רינוש ❤

לאחר כל ארוע … חתונה … ברית או סתאם ארוחה ואפילו אזכרה …. מצאתי את עצמי מהרהרת , שוב לא הצטלמנו כל האחים, כל המשפחה הכוללת , תמונה אחת שתביה למזכרת , שבעוד כמה שנים ניסתכל על התמונות , נשווה בין אז והיום,

הצילום האחרון שזכור לי שהצטלמנו כל האחים היה כשאבא שלי ניפטר לפני 35 שנה ..🙏🏻🙏🏻

מאז אני חולמת על תמונה משותפת אחת , מבטיחה לעצמי ,זהו הארוע הבא אני מקימה את כולם, במנה הראשונה , נכון שלא נעים בזמן האוכל , אבל אין ברירה אחרת זה לא קורה , תמיד יש את האח שממהר, האח שחייב לחזור, האח שבמיקרה צריך לטוס באותו לילה ואז הוא נעלם לאחר החופה , האח שנמצא בחוץ כי הרעש מטריף אותו , האחות שפגשה חברת ילדות ונעלמה לנו לשיחה צפופה 😜

תוך שניה , עוברים לריקודים …. קבלו את החתן והכלה במחיאות כפיים סוערות .. כשמגיע הרגע הזה. אני מבינה שזהו , זה אבוד לי .

אין מצב ברעש שכזה … שאוכל להתמודד עם הרעש, הבלאגן ,החושך שנהיה באולם, והריצה בין השולחנות לגרור את כל האחים ,

השבוע היתה מסיבת ברית לנכד שלנו , הבן של רות ויוחאי , ויקרא שמו בישראל ״ נבו״

היה מאוד אינטימי , משפחה קרובה וחברים טובים , אמצע היום אפשר להבין את קושי ההגעה 💕 יכולנו לדבר אחד עם השני , כולם ניפגשו עם כולם, אף אחד לא הלך לאיבוד,

הרגשתי זה הרגע , אמצע היום , הכל מואר, כולם סיימו לאכול, קראתי לכל האחים להגיע לצילום , שיתפו פעולה , תוך שניה כולם נעמדו …. הצטלמנו לפי סדר הגיל , מימין לשמאל , שלום אחינו הבכור , מומי , עמרם , ריקי , מיכאל , ציון , רינה , ועליזה הקטנה .

נכון שהכל לא משהו….. כאבי בירכיים…. כאבי גב, פריצות דיסק למינהם… השמיעה לא משהו … צריך לאמר כל דבר פעמיים 😜

קשיים בהליכה …. דבר אחד קיבלנו בירושה בכמות ענקית , שמחת חיים , הומור ומצב רוח … ❤❤❤ מההורים היקרים .

זהו…. עכשיו אפשר למות בשקט , כל אחד יודע את המקום… תהיה תמונה משותפת לכולנו , לאמר את האמת , לא פעם כשחשבתי על זה , אמרתי לעצמי , למה תמונה תמונה עם כל האחים ?? אם יקרה משהו ??? זה מפחיד … המחשבות קופצות לראש …

צריך תמיד לנצח את הקולות המפחידים האלה , לסמוך על בורא עולם, נהפוכו.. צריך להראות לו שלא פוחדים ,

שאנחנו שמחים על כל יום והיזדמנות שניפגשים , כל עוד כולנו בריאים, ויכולים להיפגש, ולהמשיך את שמחת החיים והצחוק , להעלות זכרונות , אלה רגעים שלא חוזרים ,

אז יש תמונה… אומנם היא צולמה באייפון , בקרוב יגיע הצילום מהצלם בארוע , יותר איכותי , אפתח לכל האחים .

אז לכל מי שדוחה את עיניין הצילום במשפחה … סתאם כי לא חושבים על זה, או לא מסתדר , תעשו שזה יקרה , הכל כל כך נזיל .. במיוחד בחיים . אז בארוע הבא …. צילום עם כל המשפחה ❤

אין לי ספק שההורים שם למעלה רואים הכל , מרגישים, ויכול להיות שנתנו להם עוד רגע אחד של נחת 🙏🏻🙏🏻

שבוע טוב לכולכם

אוהבת רינוש ❤❤❤❤❤