טוב אז כמו שהבטחתי לכם יש עידכון מהשטח , הגעתי לטיסה, הרגע התישבתי במטוס, מחכה בסבלנות לחתיך שצריך להגיע לשבת לידי , אני מזמנת .. מעדיפה ישראלי שאוכל לבקש ממנו עזרה עםרק שאלוהים יעזור לי ויעביר אותי בשלום על כל הבגאז׳ חחח אם יפתחו לי את המיזוודות יחשבו שאני יבואנית של פלסטיקים ופטנטים… חחחח התלהבתי מכל מה שראיתי, ו… לא יקר… איך אפשר להשאיר את זה על המדפים?? קשה … כל הזמן המח אמר לי , רינה את תגיעי לארץ ותצטערי שלא הבאת גם לילדה לכלה לחברה ולגיסה חחחח
בקיצור אני מקווה שאלוהים לא במילואים השבוע שיהיה אתי כשהיפנים יבדקו אותי או הרוסים… תלוי מי יתחיל אתי ראשון 😘😜😜כל התרמילים שלי וארבע שקיות, כשכל שקית מפוצצת כמו תרמיל נוסף , התיק האישי שלי תלוי עלי כמו קולר כבד אלוהים ישמור שבר לי את כל העורף ..דחפתי בו משקל , אלבומים קטנים מאוד כבדים, וכל הדברים האישיים שלי …
הדיילת עוזרת לי מסתכלת עלי , אני בלחץ שלא תקרא לדייל הראשי … שהגברת הנחמדה הזו הולכת לתפוס לנו את התאים של כל כל הנוסעים שיושבים בשורה שלה …. חייכתי אליה , עד שהיא נישברה… אמרתי לה, כן כך זה שיש לך הרבה ילדים , את חייבת לקנות ולפנק את כולם.. עוד חיוך וזהו.. שאלה אם אני צריכה עזרה …. לא לא אמרתי לה, זה בסדר , זה שטיות הכל כאן משחקים לילדים קטנים, זה ממש קל 😢😢😢😢
בא לי למות כשאני חושבת על המחשבה שאני צריכה להניף אל על את התרמילים לתא העליון … אני צריכה לעשות תנועות של משהו קליל חחח
קליל קליל .. היד לא הצליחה להרים את התרמילים , אז חייכתי אליה ואמרתי לה, רק תחזיקי כאן .. עם כל הקושי לא מורידה את החיוך מהפנים , מסתכלת לה בעיניים.. ולא מרפה, שלא תעיף מבט על התרמיל ותחשוב מה כבד כל כך כאן???? ערפל ערפל… זהו זה עבר, שמעתי את הקלק של סגירת התא, התעלפתי על המושב, החלק הראשון בתוכנית עבר בהצלחה
אווו הנה הוא מגיע , חתיך הורס בחור צעיר גבוה, אומנם לא ישראלי , אבל לא חשוב , חייך אלי, אמרתי לו שלום…
שיחקתי אותה רגע רצינית שלא יברח , עד שהדיילת ביקשה שנהדק חגורות , זהו עכשיו הוא שבוי … אין לברוח ,
המטוס מתחיל להמריא, אני מוציאה קופסאת סוכריות קטנות ומציע לו , הוא מחייך מהנהנן בראשו כאות תודה ומושיט את ידו לקבל סוכריות .. אני שופכת לו כמה סוכריות לתוך היד ותוך כדי אני מספרת לו שחשוב למצוץ את הסוכריות בעת ההמראה והנחיתה ולהשתדל לבלוע את הרוק, זה מוריד את הלחץ באוזניים,
הוא אמר לי שאף פעם הוא לא שמע על זה , אפשר גם מסטיק ללעוס אני מוסיפה , מה את אומרת ?? איזה יופי … אני ממש מודה לך .. טוב אתם מתארים לעצמכם שהשיחה לא קלחה כמו שאני כותבת לכם עכשיו… בכל זאת אנגלית ..
כמה כבר יוצא לי לדבר אנגלית ? קצת אנגלית , קצת פנטומימה, קצת תאתרליות , איך יכולתי להסביר, זה מוריד לחץ מהאוזניים 😜
בשעה טובה הקרח נישבר, הר הבית בידנו , הוא לא מתאר לעצמו כמה יעלו לו קומץ הסוכריות שקיבל בהמראה ,
כמובן שמרגע זה התפתחה לה שיחה , מאיפה באת ? מה עשית ביפן ? אני גם שואלת … משוחחת אתו כמה דקות על יפן משבחת את העם ואת התרבות , והוא בכלל סיני , אההה אתה סיני ? איזה יופי אף פעם לא הייתי בסין, חשבתי יזמין אותי ,
לא , אני לא גר בסין עכשיו, ההורים שלי עברו להולנד, עכשיו אנחנו גרים בהולנד,
אה… הולנד ? טוב גם טוב, אז אטוס להולנד, אני חייבת הבטחתי לכם, אומשאני טסה איליו לחגים, או שהם מגיעים אלינו … חכו רגע זו רק תחילת השיחה ,
קוראים לי סאני , בן 20 לומד מנהל עסקים, הולך לעבוד ולפתח את העסק המשפחתי שלהם, הם מומחים בהקמת מסעדות , הוא נישמע בחור רציני ביותר, מטייל בכל העולם, מאמין בפתיחות , לומד משיחות עם אנשים על העולם..
אהבתי לשמוע את הגישה שלו לחיים,
בזמן השיחה האייפד על הבירכיים שלי , כותבת את הפוסט הזה תוך כדי השיחה ,
הלוואי ואצליח להגיע לארץ ולשלוח את הפוסט ברגע הנחיתה , זה יהיה מושלם ,
לאחר שיחה של רבע שעה … זהו אני מרגישה שאנחנו חברים , אני משתפת אותו בכל עיניין הפוסטים, ומה אני כותבת ממש ברגע זה , הוא מתפוצץ מצחוק.. רגע את רוצה לאמר לי שאת כותבת עכשיו עלי ? כן אני עונה לו , לא רק עליך , אני גם רוצה לשתף אותך בחששות ובקשיים שהיו לי עד העלייה למטוס,
סיפרתי לו כל מה שעברתי עם העלאת התרמילים למטוס, ולתא מעל המושב… הוא צחק, עכשיו אני מבין למה לא היה לי מקום לתיק הקטן שלי חחחח
אני מבין עכשיו שאני הוא זה שצריך לחלץ אותך מכל התסבוכת של התרמילים … התיקים בנחיתה , כן , כן זה אתה הבחור הצעיר והחתיך שאני זמנתי אתמול בלילה והבטחתי לקוראי הפוסטים שלי שאני מעדכנת, אז רגע שניה , בא נצטלם להראות להם שזה אמיתי , הוא מחייך חיוך ביישן, משתף פעולה , מצלמת עם האייפד, התמונות לא משהו… אבל חשוב שיהיה תעוד, שלא תגידו שאני מספרת סיפורים..
מוציאה את הפריכיות שלי , אני גוועת מרעב, מההתרגשות לא ישנתי כמעט כל הלילה , חיכיתי לביצבוץ אור ראשון, לא רציתי להעיר את כל הבית כל כך מוקדם, בית קטן , כל תזוזה כל הבית מתעורר, כמו מגדל קלפים, רומי מתעוררת, מעירה את ינאי , חן קמה לתינוק גיל קם לרומי … ורינה נבוכה מכל ההמולה , אז אין ברירה מתאפקת ומתאימה את עצמי לבית הבובות של משפחת גולדשטיין המיוחדת ,
מציע לסאני פריכית , הוא מסתכל על הפריכית לוקח , ושואל אותי מה זה ?? סיפרתי לו שהבאתי ליפן פריכיות לכל החודש וחצי ששהיתי שם, כי אני שומרת על דיאטת נטול גלוטן וסוכרים, ניפתחה שיחה מעניינת , הוא מבין מאוד במזון..
מה , מה אתם בהלם?? כן התפתחה שיחה באנגלית , שמתי לב שלוקח לי קצת זמן להניע עם השפה … בהתחלה מגמגמת , מחפשת את המילים, ולאט לאט המח מתרגל מסכן אין לו ברירה , עדיף לו לשתף פעולה , מאשר לפרק את כל אונות המח ,
עם יד על הלב מודה , מודה שאני מרגישה ירידת מתח מסאני , שהוא מתעייף ממני ,
או שסתם הוא עייף, אני ממשיכה לשתף אותו , ומספרת לו שהמון אנשים כתבו לי … אנחנו מרחמים על מי שיישב לידך, את בטח תאכלי לו ת׳ראש … חחח הוא צוחק בקול רם, אמרתי לעצמי טוב רינה זה הזמן לבקש ממנו חברות בפייסבוק, להמשיך להצחיק אותו על הקטע הזה , אני אומרת לו , יש לי בקשה קטנה , אבל תבטיח לי שאתה מגיב בפוסט שיעלה בזמן הנחיתה … ותכתוב , ישבתי במטוס ליד אשה נחמדה , מאוד נהנתי לשוחח אתה … אני סומכת עליך שתדע כבר מה לכתוב ,
הוא צוחק , את רוצה לאמר לי , שאני הולך לקרא בפוסט שלך את כל מה שעובר עלייך בראש וכל מה שאנחנו משוחחים??? ברור אני אומרת לו, הפוסטים שלי הם אוטנטיים, אני לא ממציאה , אני מוסיפה מלח ופלפל בקטנה , אבל רוב התבשילים שלי הם מהחיים וממה שאני עטברת בחיי היום יום שלי , רוב האנשים מתחברים לזה , הופתעתי לראות שקוראים את הפוסטים שלי עשרות אלפי אנשים … זה ממש מחמם את הלב ומרגש ,
מקווה שהאייפד ישרוד את הטיסה ותישאר לי סוללה עד הנחיתה , טוב עכשיו מגישים צהריים, צריכה את הידיים 😜
מנסה לישון , לא מצליחה , עד שכבר היה לי אומץ לקחת אתי כדור שינה … לא זוכרת איפה דחפתי את הקופסא הקטנה 😢
תמיד פחדתי מכדור שינה, לישון ולא להתעורר … טוב כניראה משהו כיוון את זה שלא אמצא את הקופסא, אני זוכרת שהכנסתי אותה לאחד התרמילים, אבל עם הדוחק הזה שיש בתיקים, אני לא מנסה לחפש…
מבללבלת לסאני את המח קצת , הוא מנסה לראות סרט, אבל מי נותן לו?? כל שניה שאלה קטנה , אני לא יכולה לישון, לכתוב הרבה גם לא , פוחדת על הסוללה יש לי עוד הרבה שעות טיסה … אין מה לעשות סאני , תצטרך לסבול מי אמר לך להיות כל כך מנומס ? אני לא אשמה שכך חינכו אתכם , סין, יפן, הולנד.. תאמינו לי מזל שישראלי לא ישב לידי , תוך שניה היה מנפנף אותי .. עושה את עצמו עסוק, ומפעיל את כל היצירתיות שלו , רק שאעזוב אותו בשקט,
למרות שסאני החמוד שלי עם אוזניות … אני מציקה לו עוד קצת… הוא מבין שעדיף לו לשתף אתי פעולת , ולהנות מחברתי , לאט לאט הוא מבין שהוא רק ירוויח משיתוף פעולה…
סיפרתי לו על המדינה שלנו, שהתקשורת העולמית עושה למדינה שלנו עוול, מראים רק צדדים מכוערים, הוא הצדיק אותי, אמרתי לו שהוא חייב להגיע לביקור בישראל, אני מוכנה לארח אותו, הילדים שלי יארחו אותו יראו לו את המקומות היפים ואת תל אביב במיוחד כי זה מה שמעניין אותו , עסקי מסעדות בכל העולם, פז ודור אני מתנצלת מראש אבל אני בונה עליכן… אני בטוחה שתשתפו פעולה , לקדם את שיווק מדינת ישראל בדברים הטובים שלה ,
אמרתי לו שאחבר אותו לכל מיני בעלי מסעדות בכדי לקבל קצת מידע על כל נושא המסעדות בארץ, הם ישתפו פעולה בכייף , כי החברה שלהם רק מקימה את המסעדות , הם לא מתפעלים אותם ..
שניה רגע אני חייבת לצלם את הדיילת הרוסיה שבאה לשבת מולנו, כמו בובה נטולת הבעה … אני כבר מצלמת … ניראת לא רע אבל לא מחוייכת , חבל היא יכלה להראות הרבה יותר יםה עם חיוך
סאני מרוצה מהרצון שלי לעזור, מבין שהחפירות לא לשווא , בכל זאת יש בה משהו באשה שלא עוזבת אותי לרגע מנוחה ,
עוד מעט נוחתים במוסקבה , סאני לא מתאר לעצמו עם כל הרצון הטוב שלו, כמה התרמילים כבדים, אני אעזור לו עם התיק הקטן שלו ,
עוד ארוחת ערב בקטנה מוגשת עכשיו .. תכף אצלם את עצמנו, עכשיו אנחנו כבר משפחה אין בעיה להצטלם אתו בארוחה
עוד רגע נוחתים, אני מעדכנת את את סאני בכל מה שכתבתי עליו שלא יהיה מופתע , הוא מחייך די מרוצה מהעיניין שהוא הולך להיות מפורסם בישראל, מחכה לפירסום הפוסט בכדי להראות לחברים ולמשפחה שלו, לספר להם על המפגש עם אשה ישראלית שגרמה לו לשנות את החשיבה על ישראל , פתחתי בפניו את האופציה לחשוב על ישראל כמקום לפתוח עסקים הוא הבטיח לדסקס את הרעיון עם המשפחה שלו ,
אז לארוחת חג לא בטוח שהוא יגיע , או שאני אטוס להולנד, אבל מה שבטוח …שהצלחתי להשפיע על עוד אדם בעולם לחשוב אחרת על ישראל, אין לי ספק שהוא יגיע בזמן הקרוב לביקור בישראל בפעם הראשונה בחייו.סאני נועל את הנעליים …
המטוס נוחת , סאני יודע מה מוטל עליו, פתח את תא המטען, הוציא את התרמילים , שני תרמילים, שתי שקיות ענק, תיק אישי ועוד תיק סודי 😜
ביקשתי ממנו שיעצור רגע , שאתעד את פירוק התכולה מהתא במטוס , הוא עזר לי עד הטרמיל עם על הציוד,
לא ניפרדנו …. לפני שהתחבקנו , והצטלמנו תמונה אחרונה , הפעם זה לא היה סלפי , ביקשנו ממשהו שיצלם אותנו, אני מתנצלת מראש על איכות התמונות , מהאייפד התמונות לא משהו
מה שחשוב שתבינו את מה שהיה בטיסה יפן מוסקבה עם סאני הסיני מהולנד ,
הגעתי למוסקבה … ולא תאמינו מצאתי את כדור השינה … נכון שלארץ זה רק 4 שעות טיסה , אבל אני חייבת לישון , העיניים שלי שורפות …
טיסה 504 לתל אביב יוצאת עוד כמה דקות , אני עולה למטוס שוב עם כל המטען , אם אתם שואלים, אז ברור שפגשתי בחור נחמד מנהריה שטייל עם אשתו , שיתפתי אותי בעיניין התרמיל, הוא אמר לי אל תדאגי אני כאן אם יש בעיה .. הדרך למטוס היתה קצרה , כבר יש לי נסיון .. נעזרתי בדייל החמוד ,
זהו אני יושבת ליד שתי יפניות , לקחתי כדור ללא שתיה, אני חייבת לישון, מקווה להתעורר בארץ , לא רוצה לשמוע סיפורים ולא קורות חיים של אף אחד בסביבה , כן גם אני מגיע לפעמים לרוויה , נכון זה נדיר , כשמשה יקרא את הפוסט הוא לא יאמין .. חחח
כניראה אני לא מרגישה טוב , כמו הפולניות .. כשפוליה מתעוררת עם מצב רוח טוב , היא עומדת בצד עד שזה יעבור לה .. אני הולכת לישון… איזה כייף… כמו נרקוזה לפני ניתוח הראש שלי מסתחרר אני מתה על זה …
רגע אנעל את החגורה עלי שלא יעירו אותי , לא רוצה לאכול ולא לשתות… רוצה לישון!!!
בינתיים אני ניפרדת מכם, אסיים את הפוסט אחרי שאצא מהטרמינל , מתפללת שלא יעצרו אותי עם המיזוודות , לא קניתי שום מוצר חשמלי ושום מוצר שעולה יותר מ 20 דולר, אז חבל לעשות לי בלגאן …. אני אזרחית טובה. זהו רוצה להיות בחוץ, לפגוש את המשפחה , מענין מי יגיע .. אקבל בהבנה את כל מי שלא היגע, שעת נחיתה 23:30 שעה קשה לקבלת פנים לבבית , כולם מתים לישון , מעדיפה לפגוש אותם בבית למחרת , גם כך ייקח לי כמה ימים להתאושש…
חיכתה לי הפתעה… משה ודורוש שלי חיכו לי , השעה 12:30 בשדה התעופה בקבלת הפנים.. היה בלגאן .. משלחת ישראל חזרה מהתחרויות …
איזה כייף לחזור הביתה למדינה שלי למשפחה שלי למוכר והידוע, כל הנסיעה הביתה החזקתי לדור ביד , כל כך התגעגעתי למשה .. לכל הילדים ודורוש שלי היא בת הזקונים שלי , לא הרגשתי איך עבר זמן הנסיעה… הגעתי הביתה
איזן הפתעה טבע הכלבה של לירון קפצה עלי בכניסה ,,, הבנתי שלירון בבית עם פלג איזה כייףףףף, אבל בבית כולם ישנים השעה מאוד מאוחרת ,
שלט על דלת הכניסה מרהיב … שלט על השולחן עם סידורי פרחים, שלט על המראה עם מילים חמות … והמון מדבקות קטנות כמובן מפרי יצירתם של הנכדים…תודה רות על השלטים לפי הכתב … אני מזהה את העבודה שלך , שמחה על שיתופי הפעולה של כולכם בבית , עכשיו שמתי לב שגם הרכבתם את הכיופית , אין לי מושג מי הרכיב כי כולם יישנים בבית … לא חשוב מי , מרגש אותי שהיתה התחשבות ברצון שלי , שהכיופית תחזור לתוך הבית כשאגיע , תודה מוש על ההתחשבות ❤️❤️❤️❤️
סיר של קישואים דלעת ועוף עוד חם על הכיריים… התגעגעתי כל כך לאוכל הפשוט שלי , תודה לירי שלי , איך את מכירה אותי , פינטזתי על זה …
אומנם עכשיו שלוש בבקר… אין מצב שלא אטעם,
זהו גלגלי השיניים בראש מאיטים את הקצב, המח ניכנס לגלי אלפא, תכף מכבה מנועים, אבל לא לפני שאני מעלה את הפוסט הזה חם חם מהתנור, משה חיכה לי בחדר שינה… אין מה לעשות האדרנלין והעייפות ביחד זה פצצת אטום מתקתקת..
חייבת להרגע, לשנות את הקוד בכרטיס הראש,
והכי חשוב להעלות את הפוסט הכי הכי חם ואוטנטי שיצא לי לכתוב, כל הסיפורים אונליין מהדרך כל שניה רצופה …
לילה טוב ישראל , משפחה וחברים אהובים שלי
תודה על כל הליווי , התגובות , השיתופים, המחמאות והפירגון המדהים מכולכם, הלייקים בלי סוף, זה היגיע לכל קצוות תבל עם צפיות מעל 160000 אלף איש
הכל בזכותכם,
לכל השואלים אותי תמיד עם נימת חשש…. האם אני אמשיך לכתוב פוסטים גם עכשיו שחזרתי מיפן??? ברור שאמשיך , כי זה באמת לא משנה איפה אתה נמצא, הכי חשוב מה אתה מרגיש, איך בא לך לשתף, להעביר מסר,
איזה כייף להיזכר בטבלת הייאוש שהכנתי למשה ולילדים … לפעמים אפילו אני מצחיקה את עצמי … שכחתי שהכנתי להם את הטבלה , לראות את זה היום, הפתיתי את עצמי , גם מכתב כאורך הגלות הדבקתי על ארון המטבח שאף אחד לא יאמר לא ראיתי , לא ידעתי… חבל שלא היזכרת לנו…. מרוצה מעצמי 😜כן לפעמים גם זה קורה , הבית מאורגן אין כביסות ממש מודה לכל המשפחה ,
וכמובן שיהיה לכם רעיונות … כנוסעים לתקופה , אפשר להכין רשימות ולתלות על ארון מטבח לא קורה כלום לארונות , רק הלב נישרט, הארון עמיד בפני הכל …
ברוך השם אני לא סובלת משום חוסר מכל מה שמיניתי …
נשתמע כשאתאושש טיפה, אחזור לכוחות , ומכאן רק מעלה מעלה לחיים ,
אוהבת רינוש מישראל
ואיך אפשר לא לסיים עם חן גיל רומי וינאי??? זה הסלפי האחרון מהיום בבקר ביפן , ינאי לא נמצא הוא יישן
כבר מתגעגעתתתתת אימוששששששש
מהראש והדימיון - לענן 