הבן מתקשר אמא ….אנחנו בדרך לחדר לידה…..טוב רינה תנשמי עמוק..לא את הולכת ללדת…זאת הכלה…תפנימי…
התחלתי עם עבודה עצמית….הכלה תרצה רק את הבן לידה….לא להציק לה לא לשאול שאלות..להתאדות…להיזכר מה היה לי קשה בכל ההתנהלות של הלידה…כשילדתי…..רציתי רק את בעלי לידי…וגם זה היה קשה..רציתי ולא רציתי….לא יודעת בכלל מה אני רוצה….
לא סיימתי להתחבט עם עצמי….חברה טובה מתקשרת אלי ואומרת לי…טוב תקשיבי רינה אני חייבת לאמר לך כמה דברים….
1. מרגע זה את יותר לא חשובה……מה ….. לא הבנתי למי היא אומרת את זה….הבנתי אבל לא עיכלתי….
2. את צריכה היות דג…..מי דג אני ???? איך אפשר אלוהים ישמור…התחלתי להסתכל על הדג באקווריום לחכות את מה שהוא עושה עם הפה…..היה לי קשה…רק תנועות ללא קולות??? אמלה….אבל אין ברירה מה שהיא אומרת אני סומכת עליה…היא יילדה את הבת שלה לא מזמן……מה שהיא תגיד …נומה עוד???
3. רינה את צריכה להבין שאת לא אמא שלה!!!!!!!!! מה לא אמא שלה..??? אני כמו…נכון את כמו…אבל לא אמא שלה….אבל היא קוראת לי אמא…..נכון אבל את לא!!!!
תתני לכלה ולאמא שלה את כל הספייס…אמא שלה נכנסת לחדר לידה..ואת לא….:(
4. אל תציקי לה….תשאלי פעם אחת….את צריכה משהו??? וזהו…את לא שואלת יותר כלום…שבי בשקט….ווא אני לא מאמינה שאעבור את זה בשלום…כל הגודל הזה של רינה לזר…איך אפשר להקטין אותו לגודל של צימוק???
ואם אראה משהו לא מתנהל כשורה.??? לא אמר מילה??? לא את לא תגידי….כולם בלחץ…זה לא מצב רגיל….אם טוב להם..אז הכל בסדר…..אבל יש לי ניסיון…אם אראה שהמיילדת לא מספיק רגישה אליה…אעבור על זה בשתיקה??? כן!!!!
כל זה ועוד לא יצאתי לבית חולים….רק הראש מניע את כל המנועים….אני מדברת עם עצמי…רינה תסתמי…אל תשאלי שאלות…אל תיראי כלום…אל תשמעי כלום….תהיי סתומה דבעה…לכמה שעות..תהיי אוויר..הלואי ויכולתי להיות אוויר..איזה כייף…הייתי קלה ורזה כנוצה..אתם יודעים איזה קושי לאדם במשקל שלי…שאומרים לו…תתאדי..תהיי אוויר….
רק ניחמתי את עצמי עם הדיבור..רינה ..לא נורא יש לך עוד ארבע בנות להכניס לחדר לידה בקרוב…..בעזרת השם…מקווה שהקרוב באמת קרוב..דימיון מודרך..חחחחח
ואז….רינה לא תצטרך להתאדות…ולא תהיה דג..ולא …ולא…
הגעתי לבית החולים…..הלבשתי על עצמי דמות…של רינה….מאודה….שקטהץץלא מתעניינת ייתר על המידה…לא שואלת…רק מה שאומרים לה..תודה רבה…ניכנסתי לחדר לידה..נישקתי את הילדים…הכלה היתה במצב טוב…חזקה..חמודה…יש לי כלה מנומסת ומאוד מאוד מחונכת…מתנה ארוזה עבורנו ועבור הבן שלי…
ניכנסתי רק כשקראו לי..פניתי את כל המקום לבן…ולאמא של הכלה….
ישבתי בחוץ….המון מדיטציה..לא היה לי קל…התאפקתי….לא לבלבל להם את המח….כל שעה שעברה…הענקתי לעצמי מדליה…..לא ביקשתי לצלם ולא להצטלם…עד שהבן צילם מרצונו החופשי…מזל שהוא דומה לי..אז ידעתי שזה יגיע….חיבים לתעד..מזכרת לילדה כשתיוולד…ליום הולדת גיל שנה מצגת שסבא יעשה וסבתא ברקע מפיקה את הצילומים חחחח…
האמא של הכלה…נכנסה יצאה..סיפרה איפה זה עומד מסרה עידכונים…ואני במדיטציה…לא להפעיל את עצמי…..להישאר דג……שלום בית…..צריך להפנים כמו שהחברה אמרה..!!!!!
אתם לא מבינים איזה קושי לעמוד מחוץ לדלת לשמוע את כל מהלך הלידה…..אי אפשר להסביר….איזה קושי….הרגשתי שאני יולדת…רציתי ללחוץ במקומה…רציתי לעזור להוציא את הראש…רציתי ללטף..לחבק…לנקות את אגלי הזיעה….את כל הרציתי אספתי ….עם כל האגו…שאני לא שם…ואני לא צריכה להיות שם!!!!!
מעבר לדלת…עם כל הכאב והשמחה..וההתרגשות..מה שחשוב שבכל יעבור בשלום…שהכלה תהיה בסדר…כמה שפחות כאב..כמה שפחות זמן..רק התפללתי…רק ברכתי זימנתי…שהכל ילך חלק…
אכן הכל עבר בשלום…עם מינימום כאבים ….וזמן…
ווא איזה כייף התפילות עזרו…שלחתי רק אור ואהבה..וזה עזר..תודה לבורא עולם..
הרגשתי את רגע הלידה..את היציאה אל אוויר העולם…האוזן שלי היתה תקוע בתוך הדלת..מזל שהדלת היתה דקה..שמעתי הכל…..הרגשתי את הרגע הקסום….רק נלחצתי מעט לא שמעתי את בכי התינוקת…כמה שניות שעברו כנצח…..בסוף קול הבכי נישמע…
ווא איזה כייף בכיתי משמחה…..
זה לקח אותי אחורה….ללידות שלי….אין חוויה יותר חזקה מהרגע הזה בחיים
ועם כל ההתרגשות ידעתי וסור לי לשכח…שמה שהכלה שלי רוצה עכשיו….זה רק את הבן שלי….לא לקפוץ לא לקחת את המקום האינטימי…..השלוו….המיוחד…זה רגע שלא חוזר…התאפקתי…לא דפקתי על הדלת…לא הוציאו את התינוקת….
חיכיתי וחיכיתי…..התכווצתי למימדים…הלוואי עלי במציאות…הרגשתי שאני לא שם..מהאושר וההתרגשות..ולרגע לא כחתי…..זה לא הרגע שלי….זה הרגע של הזוג…
עבדתי בכל בהצלחה…אני גאה בעצמי….מודה לייקום…על האיפוק..על האגו ששמתי בצד…על התובנות…ועל שהקשבתי..
הבן שלי אמא לי…אמא כל הכבוד..על הסבלנות ועל האיפוק….
נכון לרגע זה עוד לא ראיתי את התינוקת בחיי…..רק מעבר לזכוכית והכל בסדר….עברו יומיים….אבל זה לא חשוב..אני לא חשובה..רק התינוקת והיולדת..לא ייצא…לא מתאפשר כי יש ביקור רופא..ורגע אין כניסה…ופשוט לא יצא..הייקום מנסה אותי שעה שעה..אני זורמת אתו
כי יהיו לי עוד המון ניסיונות בחיים…וגם בעיניין הנכדה חייפ אחרים….לדעת מה לאמר ומתי….
אני עדין כילדה שלומדת ומנסה….הכל חדש…הכל טרי…מנסה לא לפגוע ולא להיפגע….
מה שהכי חשוב….תקשורת טובה..בריאה…ותאום ציפיות….
היום בערב ניראה את הנכדה פעם ראשונה…נחוש אותה ניגע בה..ננשק אותה…נסניף אותה ….
שנדע רק דברים משמחים…שבת שלום לכולכם…
אוהבת רינוש…סליחה סבבתוש…לא אחזור לרינוש…:)
מהראש והדימיון - לענן 